כולם מכירים את רודוס. כרתים היא אותו רעיון בגודל אחר לגמרי, וזה בדיוק העניין. באי הזה יש עיר עתיקה בחניה, בירה עם מוזיאונים בהרקליון, וכפרי הרים שלוקח שעה ברכב להגיע אליהם. אתה לא סוגר את זה בסוף שבוע, ומי שמנסה פשוט ישב באוטו.
וזה הדבר האחד שבגללו היינו סוגרים: שכירות רכב. בלי אוטו כרתים היא שלושה חופים שכולם מגיעים אליהם. עם אוטו זה אי שלם שאפשר לחרוש בו שבוע ולא לחזור לאותו מקום פעמיים. אנחנו היינו מזמינים את הרכב לפני הטיסה, לא אחריה.
מדדנו את המחירים והחודש הזול הוא אוקטובר, חציון 706 ₪ הלוך ושוב. ספטמבר קופץ ל 1,077 ₪, כמעט כפול. הטיסה ישירה מתל אביב ולוקחת שעתיים וחצי, אז אין את הסיפור של קישור באמצע.
למי זה פחות מתאים: מי שרוצה עיר אחת, ברגל, בלי רכב ובלי נהיגה. תלכו לאתונה. ומי שמגיע לשלושה ימים, כרתים תבזבז לכם חצי מהזמן על דרכים.
הבר או הקפה שאנחנו היינו מחפשים כאן זה לא בחזית הנמל אלא רחוב פנימה, בעיר העתיקה של חניה, מהמקומות שאין להם תפריט באנגלית.
מי ייהנה כאן, ומי יתאכזב
אם אתם זוג שרוצה חמישה ימים על אותו חוף עם ספר, תכלס כרתים היא בזבוז. תעופו לרודוס ותהיו שם בשעתיים וחצי בלי לגעת בהגה. כרתים היא למי שמסתדר עם יוונית על השילוט, שמוכן לנהוג שעה בין כפר לכפר, ושבא לפחות לשבוע. אם אתם מגיעים לחמשת ימי סוכות עם עגלה, ילד בגן וחוסר סבלנות לדרכי הרים, תחשבו שוב, הדרכים כאן צרות והנסיעות ארוכות. וגם מי שבא בשביל קניות ולילה סוער, לא כאן.
איך אנחנו היינו מסדרים שלושה ימים כאן
חניה היא הבסיס שאנחנו היינו מתחילים ממנו, ולא בגלל שאין בררה. העיר העתיקה שם היא עיר שאפשר לעשות ברגל, בלי לגעת באוטו, ואחרי שעתיים וחצי טיסה מתל אביב זה בדיוק מה שצריך ביום הראשון. תשאירו את הרכב בחניה, תתעקשו על רחוב פנימה במקום החזית, ותשימו לב שהתפריט הוא ביוונית. תכלס, זה כל הסיפור.
אחר כך לוקחים את הרכב ויוצאים לכפרי ההרים, וכאן אנחנו היינו מוותרים על ניסיון לדחוס שניים ביום אחד. הדרכים צרות, הנסיעות ארוכות, וזה לא מסלול שאפשר למהר בו. תבחרו כפר אחד, תשבו שם צהריים, ותחזרו בשקיעה. המחיר בשכירות הוא כלום מול מה שהיא פותחת, ובאוקטובר שבו חציון הטיסה 706 ₪ זה גם הזמן שהכי שווה בו לחרוש את זה.
מה שהיינו מדלגים עליו הוא הרקליון כיעד ליום שלם. הבירה עם המוזיאונים היא עיר עובדת, לא עיר לטייל בה, ומי שמקדיש לה יום מלא יגלה שהוא בזבז אותו על חניות ופקקים. תגיעו לשם רק אם השדה מחייב אתכם, תעשו את מרכז העיר בבוקר, ותצאו משם מהר. את היום הזה עדיף להשאיר לחוף אחד רחוק שדורש נהיגה, או לאגיוס ניקולאוס אם בא לכם על משהו יותר מלוטש.
המקומות שאנחנו חוזרים אליהם
העיר העתיקה של חניה, וזה המקום היחיד כאן שתעשו אותו ברגל מהבוקר עד הלילה בלי לגעת בהגה. תכלס, אחרי שעתיים וחצי באוויר זה בדיוק מה שאתם צריכים ביום הראשון. רק אל תשבו בחזית, תיכנסו רחוב אחד פנימה ותחפשו את המקום שהתפריט שלו ביוונית בלבד.
כפרי ההרים, ולשם אין אוטובוס, אתם צריכים רכב. זה בדיוק ההבדל בין שלושה חופים שכולם מגיעים אליהם לבין אי שלם. תבחרו כפר אחד ליום, תשבו שם צהריים, ותחזרו בשקיעה. אל תנסו לדחוס שניים ביום אחד, הדרכים צרות מדי.
אגיוס ניקולאוס בתור בסיס לצד המזרחי. יש שם שירות באנגלית בלי מאמץ, וזה הצד של האי שמי שנוחת בהרקליון לרוב מדלג עליו. מהרקליון עצמה אנחנו היינו בורחים מהר, היא עיר עובדת ולא עיר לטייל בה.
מה שישראלי צריך לדעת
שעתיים וחצי באוויר מתל אביב, בלי קישור באמצע, זה החלק הקל. הקשה הוא שכרתים לא מתכווצת בשביל אף אחד. סוכות זה החלון שכולם ילכו עליו, אבל שם ספטמבר עומד על חציון 1,077 ₪ ואוקטובר יורד ל 706 ₪. תכלס, אנחנו היינו לוקחים את השבוע שאחרי החגים, כשהמחירים נופלים והאי מתרוקן.
מינימום שבעה ימים. מי שמגיע לארבעה ישב באוטו יותר משישב על חוף.
מה שמפתיע כאן: השילוט ביוונית ולא באנגלית, ואם אתם נוהגים בהרים כדאי לוודא שהניווט עובד אופליין. באנגלית מסתדרים בלי מאמץ בחניה, בהרקליון ובאגיוס ניקולאוס, בכפרים הרבה פחות. שקעי החשמל שונים משלנו, מתאם אחד פותר את זה. המטבע יורו, ובכפרים אנחנו היינו מחזיקים מזומן ולא כרטיס. ויזה אין, תשעים יום מתוך מאה ושמונים.
