שקיעה אחת בסנטוריני והבנו למה כולם משוגעים על האי הזה, ובדיוק בגלל זה גם היססנו. הבתים הלבנים על הקלדרה הם לא קלישאה, הם באמת נראים ככה, והמים מתחת בצבע שלא מאמינים לו בתמונות. אבל תכלס, זה גם היעד הכי מצולם ביוון, ומי שמחפש מקום שקט לעצמו כנראה יתאכזב מהצפיפות באויה בשעת השקיעה.
מה שסגר לנו את זה זה המסלול מפירה לאויה על שולי הקלדרה. הליכה על קצה הר געש עם הים מתחת, וזה החלק שבאמת שווה את הטיסה, לא הסלפי המפורסם. אנחנו היינו קמים מוקדם ועושים אותו לפני שהאוטובוסים מגיעים. גם אקרוטירי, אתר החפירות העתיק, נשמע לנו כמו הדבר שאנשים מדלגים עליו בטעות.
טיסה ישירה מתל אביב, שעתיים ורבע, וזה אומר שסוף שבוע ארוך מספיק. אוקטובר יצא לנו הכי הגיוני, חציון 1062 ₪, אחרי שכל התיירים חזרו הביתה. ואם יש לכם שלושה ימים ומעלה, תכניסו טיול יין, כי היין המקומי כאן הוא סיפור בפני עצמו. כוס קפה בבית קפה תעלה בין שלושה וחצי לחמישה יורו, אז תתכננו בהתאם.
מי ייהנה כאן, ומי יתאכזב
מי שבא לסנטוריני בשביל הנוף ומוכן להתאמץ בשבילו יקבל בדיוק את מה שרצה. אנחנו הכי התלהבנו מהמסלול מפירה לאויה על שולי הקלדרה, ובעינינו זה היעד המושלם לזוגות שאוהבים ללכת ולמי שמתעניין בהיסטוריה. עם שלושה ימים ומעלה היינו דוחפים גם טיול יין, ושעתיים ורבע טיסה ישירה מתל אביב אומרות שסוף שבוע ארוך מספיק.
אבל תכלס, אם אתם מחפשים חוף רחב עם מים רדודים ושקט, אנחנו לא היינו טסים לכאן. משפחה עם עגלה תסבול על המדרגות של פירה ואויה, ומי שבא לקניות או לחיי לילה סוערים יגלה שהאי פשוט לא בנוי לזה.
איך אנחנו היינו מסדרים שלושה ימים כאן
בקרים הם הזמן שבו האי באמת שלכם. אנחנו היינו קמים מוקדם ויוצאים למסלול מפירה לאויה על שולי הקלדרה, כי אחרי עשר בבוקר השביל מתמלא ואי אפשר לעצור בשקט באף נקודה. בבוקר אחר היינו הולכים לאקרוטירי, אתר החפירות העתיק, לפני שהחום מגיע ובזמן שהאתר עוד ריק יחסית. ובוקר שלישי בלי שום תוכנית, קפה בבית קפה, שלוש וחצי עד חמישה יורו, ורגל אחת קדימה רק כשבא לכם.
אחר הצהריים הוא החלק שבו הייתם צריכים לשמור אנרגיה. אחרי המסלול על הקלדרה אין טעם לדחוף עוד משהו באותו יום, אז תנוחו. יום אחד לפחות הקדישו לטיול יין, וזה בדיוק הדבר ששווה את הזמן כשיש לכם שלושה ימים ומעלה. מה שהיינו מדלגים עליו: את הסבב המחייב בין כל כפר וכפר רק כדי לסמן וי. סנטוריני קטנה, והיא מתגמלת מי שנשאר במקום אחד שעתיים ולא מי שרץ בין חמישה.
ערבים כאן הם לא חיי לילה, וכדאי לדעת את זה מראש. הקולנוע הפתוח בקאמארי הוא ערב שאנחנו היינו סוגרים בלי להתלבט, והוא בדיוק הווייב שהאי עושה הכי טוב. ערב אחד תשאירו לשקיעה, אבל לא בבמה המרכזית באויה אלא מנקודה צדדית על השביל, אחרת אתם בעיקר רואים גבים של אנשים. יאללה, זה מספיק לשלושה ימים.
המקומות שאנחנו חוזרים אליהם
מסלול ההליכה מפירה לאויה: זה החלק שאנחנו הכי התלהבנו ממנו, הליכה על שולי הקלדרה עם הים מתחת. כולם מגיעים לאויה באוטובוס ישר לנקודת השקיעה, אבל מי שהולך את הדרך מקבל את האי מזווית שאף תמונה לא תופסת. תצאו מוקדם, כי אחר הצהריים השביל מתמלא ואי אפשר לעצור בשקט באף נקודה.
אקרוטירי, אתר החפירות העתיק: אתר שלם שנשמר מתחת לאפר, ובדיוק הסוג של מקום שנופל בין הכיסאות כשכולם רודפים אחרי הבתים הלבנים. אנחנו היינו מכניסים אותו לבוקר, לא כדי לסמן וי, אלא כי שעה שם משנה את איך שאתם מסתכלים על כל האי אחר כך. מי שבא לסנטוריני רק בשביל הצילומים כנראה ידלג, וזה לגמרי בסדר.
הקולנוע הפתוח בקאמארי: סנטוריני היא לא יעד של חיי לילה, ומי שמצפה לזה יתאכזב. אבל סרט מתחת לכוכבים בקאמארי הוא בדיוק הווייב שהאי הזה עושה הכי טוב, וזה ערב שסוגרים בלי להתלבט. עדיף על עוד סבב בין כפרים רק בגלל שנשאר זמן.
מה שישראלי צריך לדעת
שעתיים ורבע מתל אביב ישר לסנטוריני, וזה אומר שאתם על האי בצהריים ולא שורפים יום שלם על קישורים. תכלס זה סוף שבוע ארוך שמרגיש כמו חופשה מלאה, ואם אתם מצליחים לתפוס את יום העצמאות בלי לשרוף ימי חופש, קטנתם. אבל תדעו שבסוכות ובפסח האי בשיא שלו במחירים ובצפיפות, ובדיוק בגלל זה אנחנו היינו מכוונים לאוקטובר, אחרי שהכל נרגע. חציון 1062 ₪ שם, וזה החודש הכי שווה.
עוד כמה דברים שכדאי לדעת מראש: משלמים ביורו, השקעים הם אותם שקעים אירופיים מוכרים אז המטען מהטיול הקודם מסתדר, ואין דרמה של ויזה, עד 90 יום בשנגן. מה שכן, כוס קפה תעלה שלושה וחצי עד חמישה יורו, אז מי שרגיל למחירי תל אביב לא ייפול מהכיסא, אבל גם לא יחסוך כאן.
